מטריושקה

(הסרט מתחיל בעברית וממשיך ברוסית בליווי כתוביות)

סצנה 1, פנים, בוקר מאוחר, הדירה של סבתא לובה

בדירה קטנה עם חלונות גדולים ניצב שולחן אוכל, עמוס עוגות ועוגיות, כמו גם סרוויז ווינטג' רוסי. שתי נשים יושבות לשולחן. אחת קשישה אנרגטית, לבושה בחליפת ספורט תכולה, השנייה צעירה ממנה, אישה יפה, לא מטופחת ועייפה, קוראת ספר ברוסית ומהנהנת לדברי הקשישה בלי להפסיק לקרוא. 

לובה

את קוראת משהו מעניין כל כך, שאת לא יכולה להתפנות לעזור לי

 לערוך את השולחן? 

מאיה (מביטה מעל הספר על השולחן הערוך)

נראה שהסתדרת גם בלעדיי 

מאיה חוזרת לקרוא, בעוד לובה מחמיצה פנים. במהרה היא חוזרת לחייך, מזיזה כל כוס, תחתית וקינוח מילימטרים, בודקת שהכל מוקפד, ומזמזת לעצמה. היא ניגשת למטבח ומביאה קופסא מהודרת, היא פותחת את הקופסא ומוציאה משם עוגת נפוליאון גדולה ויפה.

מאיה

לא הגזמת בכלל.

היא תגיע לדקה, תדבר על עצמה ותברח. ואז מי יאכל את העוגה? את עם הסוכר שלך?

לובה

זאת העוגה שהיא הכי אוהבת, אם לא תאכל, אז את תוכלי את העוגה, זה לא שיש לך למי לשמור על פיגורה.

חוץ מזה, היא לא תבוא לדקה, היא סיפרה לי שיש לה חדשות.

מאיה פותחת את הפה להגיב, אך מתחרטת וחוזרת לספר. נשמעת דפיקה קצרה בדלת ומיד הדלת נפתחת ונכנסת אישה צעירה ויפה, הכל בהופעה שלה נראה אומנותי ומוקפד, על כתפה תיק גדול ממנו מבצבצות ניירות.

נטלי

בוקר טוב יפות שלי!

לובה אצה אליה, מחבקת ומנשקת אותה בחוזקה. מאיה מחייכת חצי חיוך, מניחה את הספר ונעמדת. נראה שקשה לה מאוד לעמוד, והיא תופסת את מקל ההליכה השעון על הכיסא שלה.

נטלי

אמא, אל תקומי, אני באה לשבת

שלשתן מתיישבות סביב השולחן, הצעירה מתיישבת ליד לובה. לובה מתחילה למזוג תה מהסרוויז ולחלק עוגות ועוגיות לצלוחיות.

לובה (מדברת אל נטלי)

מה שלומך נטשנקה? לא ראיתי אותך כל כך הרבה זמן, 

את לא מתגעגעת לסבתא שלך?

נטלי

ברור שאני מתגעגעת, אבל את יודעת, אני עמוסה מאוד.

יש לי הרבה פגישות בחו"ל עכשיו...

מאיה מגלגלת עיניים, מושכת אליה את עוגת הנפוליאון, ולוקחת סכין לחתוך אותה. לובה רואה את זה ומושכת את העוגה אליה ומהר חותכת חתיכה גדולה ממנה ומגישה לנטלי.

לובה

קחי יפה שלי, נראה לי שרזית

נטלי 

איזה רזיתי, אני לא זזה, רק יושבת מול מחשב ואוכלת.

אמא קחי, זאת העוגה שאת אוהבת, לא?

מאיה

לא תודה, כבר לא בא לי על כל המתוק הזה.

לובה מחמיצה פנים ומפנה את מבטה אל נטלי.

לובה

דיברתי אתמול עם רוני, הוא סיפר לי שליטל בהריון פעם שלישית.

את בטח יודעת, הוא קודם כל מספר לך הכל הפושטק הזה

נטלי (מחייכת)

אני משתדלת להיות אחות גדולה מעורבת

מאיה (מושכת אליה את העוגה)

אולי בכל זאת אקח פרוסת קטנה

מאיה חותכת חתיכה גדולה ומתחילה לאכול במהירות, ממלאה את פיה בעוד ועוד עוגה. לובה ונטלי מחליפות ביניהן מבטי הבנה.

לובה

בתיאבון

נטלי

בתיאבון

לובה (מוזגת לנטלי עוד תה ומלטפת את כתפה)

את נראית לי קצת חיוורת. את אוכלת טוב? לוקחת ויטמינים?

מתי עשית בדיקות פעם אחרונה?

נטלי

סבתא מה קרה לך? הכל בסדר, אני אוכלת טוב, אני לא חיוורת ולא נעליים

לובה

לא, את פשוט נראית לי קצת... אחרת...

נטלי

אחרת ממה? לא התראינו כבר מלא זמן... (מושכת אליה צלחת עוגיות ומתחרטת)

אין משהו מלוח?

לובה מביטה בה בעיניים גדולות, מעבירה מבט לבטן שלה.

נטלי

סבתא! אני לא בהריון! 

לובה

לא אמרתי כלום!

רק שכל השכנות שלי מראות לי כל יום תמונות של נינים...

נטלי

יש לך נינים!

לרוני וליטל עומד להיות ילד שלישי.

אמא! תגידי לה!

מאיה מתעלמת משתיהן, מסיימת לבלוס את העוגה, נעמדת בקושי, אוחזת במקל ההליכה והולכת לכיוון השירותים באיטיות.

לובה

אני אומרת לך, היא הולכת כל כך לאט 

רק כדי להוכיח לי שאני אמא רעה

נטלי

את יודעת, שאלתי אותה מיליון פעם למה היא צולעת

לובה

והיא סיפרה לך?

נטלי

כל פעם הסיפור משתנה

אבל אמא, נו... היא משקרת כמו שאני שותה מים

האמת שעל זה אני רוצה לדבר, אבל נחכה רגע שהיא תחזור

מאיה חוזרת באיטיות ומתיישבת במקומה וישר לוקחת לידה ספר.

לובה

אז על מה רצית לדבר אתנו?

נטלי (לוקחת נשימה עמוקה)

טוב, יש לי חדשות חשובות. מאוד.

כתבתי ספר חדש, הוא שונה מהספרים והתסריטים האחרים. 

לובה

כל הכבוד יקירה שלי!

אבל בבקשה אל תעבדי כל כך קשה, אם לא תראי את בעלך, איך תעשי לי נינים?

נטלי (בהתרגשות)

סבתא, רגע, זה חשוב.

כתבתי ספר ברוסית, הוא עלינו, על המשפחה שלנו,

על כל מה שאת עברת במלחמה, הגירושין מסבא, מה שקרה לאמא...

ועל הילדות שלי באודסה, כל מה שהיה בינך לבין אבא, הבריחה שלנו בלילה,

 עד שהגענו לארץ בעצם.

אני מתרגמת אותו לעברית וכבר יש חוזה לתרגום לאנגלית...

מאיה (חמוצה)

כתבת ספר ברוסית? ממתי הרוסית שלך עד כדי כך טובה בשביל ספר?

מוזר שלא התייעצת איתי על הגייה נכונה.

כמה זמן את כבר כותבת את סאגת הברודנברוקים הזו?

נטלי

בערך שלוש שנים, עם הפסקות.

לא התייעצתי איתך כי קיבלתי עורכת דוברת רוסית, אז היא עזרה לי. 

מאיה

אני מבינה. ולא היה שום מידע שחסר לך? כי זו הפעם הראשונה שאני שומעת על הספר הזה...

לובה (בגאווה)

אני ידעתי שהיא עובדת על משהו גדול וחשוב

נטלי

תראו, זה מבוסס על כל מה שסיפרתן לי כל החיים, 

(למאיה) ואת יודעת שיש לי זיכרון טוב.

מן הסתם היו שם קטעים שהשתמשתי.. בסוג של חופש יצירתי...

לובה 

גם מי ישמע יש לנו סודות גדולים

נטלי

נכון סבתוש, אין שם משהו שלא סיפרתן לי בעצמכן.

(למאיה) חוץ מזה, חלק גדול מהאנשים כבר מתים... אבא שלך, אבא שלי...

אבל, העניין הוא כזה, החוזים בחו"ל מאוד קשים

והם מחייבים אותי להביא חתימת וויתור סודיות של כל מי שמתואר בספר, מי שבחיים..

נשארתן שתיכן.

מאיה

מה זה השטויות האלו? ומה אח שלך אמר? 

נטלי

רוני כבר חתם. זה לא שטויות, האמריקאים מפחדים מתביעות, שם תובעים על כל דבר. אז מכסים את עצמם עם חוזים.

מאיה

ומה רוני חשב?

נטלי

הוא לא קרא, הוא סומך עליי

לובה

ילד טוב. גם אני סומכת עליך. איפה החוזים?

מאיה 

אני לא חותמת על שום דבר לפני שאני קוראת את הכל!

נטלי

אמא, באמת אין שם שום דבר סודי רק סיפורים שסיפרתן לי מאז ומתמיד.

מאיה

אוי, מה את בכלל יודעת על מה שקרה באודסה. את היית קטנה.

נטלי

אני יודעת את מה שסיפרתן לי, ויש דברים שאני זוכרת.

זה לא היינו משפחת פשע אמא!

החתימה זה הליך משפתי שחייבים לעשות, אחרת אין ספר.

מאיה

אני רוצה לקרוא בכל זאת. מעניין אותי איך את מפרשת את המציאות.

נטלי

אשמח מאוד שתקראי, אבל אני חייבת להגיש את החוזים החתומים השבוע.

מאיה

אני קוראת מהר.

אורן חתם לך על זה? כתבת שם גם עליו אני מניחה.

כזכור לי בעלך לא חובב גדול של כיבוס הכביסה המלוכלכת שלו בפומבי

נטלי (משתתקת, שפתה התחתונה רועדת)

אורן לא בספר.

אורן, כבר לא חלק מהסיפור שלי בכלל.

לובה

על מה את מדברת?

נטלי

לא רציתי לערבב שמחה וצער...

אורן ואני מתגרשים.

לובה

הוא עשה לך משהו? בגד? הרביץ?

 נטלי (בקול שמתחיל לרעוד)

מה פתאום... זה לא קשור למכות או בגידות...

לובה

גם אם כן, תוכלו להתגבר על זה, אתם כל כך יפים ביחד, הוא כל כך גבוה...

נטלי (הקול שלה גבוהה וכמעט נשבר)

סבתא, אי אפשר להישאר עם מישהו רק בגלל שהוא גבוה ואנחנו יפים ביחד!

לובה

אז אני בכלל לא מבינה, אורן כזה בחור טוב.

ומה עם ילדים? את כבר לא צעירה...

נטלי (מתחילה לבכות, האיפור שלה נמרח)

זה פשוט... מסובך

מאיה 

אמא! מה קשור ילדים עכשיו? דווקא את אומרת את זה?

לפעמים צריך לקבל החלטות קשות בחיים...

מאיה תופסת טישו, נשענת מעל העוגה ומנגבת את המסקרה המרוחה של נטלי. היא מלטפת את הכתפיים של נטלי ומקרבת אליה את צלחת העוגה. נטלי מושכת באפה ומביטה בעיניים של מאיה.

צרו קשר לתסריט המלא